ניתוחים לפרוסקופיים

ניתוחים לפרוסקופיים הם ניתוחים זעיר-פולשניים המאפשרים ביצוע מרבית הפרוצדורות, שלרוב, מבוצעות באופן כירורגי – ניתוחי, דרך חתך או חתכים קטנים (בין 5 ל-12 מ"מ גודלם) בבטן. וזאת, ללא הצורך בביצוע החתך הנוצר בניתוח לצורך פתיחת האזור המטופל.

ניתוחים לפרוסקופיים השכיחים הם לכריתת כיס המרה, איבחון של בעיה בטנית, תקין בקעים בדופן הבטן, תיקון בקע סרעפתי וטיפול ברפלוקס, כריתת מעי הדק וגס בגלל גידולים וכריתת קיבה.

 

כיצד מבוצעים ניתוחים לפרוסקופיים?

לאחר החיתוך המינימלי, מוחדר גז פחמן דו חמצני לחלל הבטן במטרה לנפח את אזור הבטן המטופל. לאחר "ניפוח" הבטן, מחדיר הרופא – המנתח דרך דופן הבטן את הסיב האופטי שבקצהו ממוקמת מצלמה מיניאטורית, המאפשרת לרופא לצפות במסך טלוויזיה במתחולל בחלל בטנו של המטופל. במקרה הצורך בטיפול מעבר לבירור המצב, יוחדרו לחלל הבטן צינורות (טרוקרים), שדרכם יושחלו לחלל בטנו של המטופל אותם מכשירים ייחודיים שבאמצעותם יבוצע הניתוח הלפרוסקופי. בסיום התהליך, הפחמן הדו חמצני נשאב החוצה מהבטן.

 

יתרונותיהם של ניתוחים לפרוסקופיים

לניתוחים לפרוסקופיים, מעצם טבעם, ישנם לא מעט יתרונות על פני הניתוח המסורתי – הקלאסי. הנה מספר מהבולטים ביותר בהם:

ניתוח לפרוסקופי מצמצם את הכאבים שחשים מטופלים לאחר ביצוע הפרוצדורה

חלק גדול מהכאבים שחשים מטופלים לאחר ביצוע ניתוח, מקורם בחתך הארוך המבוצע לצורך פתיחת הבטן. מאחר שבגישה הלפרוסקופית מבוצעים מספר חתכים, שהם קטנים מאד, בעיקר, יחסית לחתך כירורגי רגיל, קיימת הפחתה ניכרת ברמת הכאב ובמשכו, וכתוצאה מכך, אף חל צמצום משמעותי בצורך בתרופות משככות כאב.

קיצור משכה של תקופת השיתוק המתרחשת במעיים

במרבית המקרים, לאחר ניתוח רגיל המבוצע בבטן, מעיו של המנותח נכנסים לסוג של תקופת שיתוק, שמשכה מארבעה ועד לשישה ימים, בהתאם למקרה. במהלך תקופת שיתוק מעיים זו, השתייה וההזנה דרך הפה הן בלתי אפשריות, ורק לאחר שהיא חולפת, המנותח יכול לשוב לאכול ולשתות. ניתוחים לפרוסקופיים מקצרים את תקופת שיתוק זו באופן ניכר (משך לבין 24 ועד ל-48 שעות), כך שהמטופלים בגישה הלפרוסקופית, לרוב, ישובו לאכול ולשתות כרגיל, מוקדם יחסית מהמנותחים בניתוחים הרגילים.

שיפור התפקוד הריאתי לאחר ניתוח

לרוב, בשל כאבים הנגרמים כתוצאה מניתוח בבטן, מנותחים יימנעו מנשימות עמוקות מידי, דבר המקשה עליהם להיפטר מהליחה שהצטברה בגופם בזמן ההרדמה והניתוח. הצטברות ליחה כזו, עלולה, לעיתים, לגרום למנותח תמט ריאה ואף, במקרים מסוימים, לגרום לדלקת ריאות. ניתוח לפרוסקופי גורם למנותח לפחות כאב לאחר הניתוח, ולכן, אף מצמצם משמעותית את הסיכון להתפתחות סיבוכים ריאתיים.

קיצור זמני אשפוז והחלמה

ניתוחים לפרוסקופיים מקצרים, באופן ניכר, את משך האשפוז הנדרש למנותח, וגם חזרתו לתפקוד היומיומי הרגיל הינה מהירה וקצרה יותר. תופעה זו מורגשת בעיקר בחולים המבוגרים יותר, שבניתוחים הרגילים נזקקים לאשפוז והחלמה ממושכים.

ניתוחים לפרוסקופיים אסתטיים יותר

על אף שאין המדובר ביתרון בריאותי גרידא, צלקת ארוכה שהינה תוצאה של ניתוח רגיל, לרוב, עלולה לגרום לבעיות בביטחון העצמי של המנותח/ת הנושא אותה. במיוחד כשהמדובר באוכלוסיות הצעירות יותר, לניתוח לפרוסקופי יש יתרון ניכר על פני ניתוחים קלאסיים, בשל הצלקות הזעירות ביותר שהוא מותיר.

צמצום הסיכון ליצירת הידבקויות בחלל בטן המנותח/ת

כל ניתוח המבוצע באזור הבטן מלווה בסיכון להיווצרותן של הידבקויות – רקמה דלקתית אשר מתפתחת בחלל בטן המנותח/ת ועלולה להביא למצבי חסימת מעיים, לקושי טכני לביצוע ניתוח חוזר בבטן ואף לעקרות, אצל נשים שעברו ניתוח באגן. ניתוחים לפרוסקופיים גורמים, באופן משמעותי, לפחות הידבקויות מסוג זה, הן בזכות המכשור העדין המשמש את הרופא והן בזכות הדיוק והיעדר פגיעה באיברים שסמוכים לאיבר המטופל בניתוח.

קיימים ניתוחים לפרוסקופיים דרך פורט בודד שמשמשים בעיקר במטופלים שאמורים לעבור כריתת איבר(מעי גס או דק, קיבה). היתרון של הניתוח הוא שימוש בחתך בודד שדרכו מכניסים מכשירים ומצלמה ללא חתכים נוספים. החלמה אחרי סוג ניתוח הזה היא יותא קלה ומהירה עם פחות כאבים וחזרה מהירה לפעילות של המטופל.

 


לסיכום

כל ניתוח המבוצע בגוף יוצר טראומה למנותח ולגופו, ואף, גורם לכניסת הגוף למצב "לחץ" ולפגיעה בתפקודה של המערכת החיסונית. לא מעט מחקרים שונים אשר נערכו בעשור האחרון הוכיחו, כי לאחר ביצוע ניתוח לפרוסקופי, אותה טראומה גופנית בלתי נמנעת, הינה פחותה בהרבה, והפגיעה בתפקודה של המערכת החיסונית של המנותח/ת קטנה בהרבה מזו הנגרמת בניתוחים הרגילים.

 

פרופ’ בוריס קירשטיין מתמחה בניתוחים הלפרוסקופים על סוגיהם השונים, ביניהם – ניתוחים לכריתת כיס המרה, רפלוקס חומצי,  כריתת מעי הגס ודק בגישה הלפרוסקופית וניתוח לפרוסקופי לסרטן הקיבה.

דילוג לתוכן